פסק-דין בתיק פר"ק 37403-02-12

פתח דבר

1.         זהו ערעור על החלטת מפרק חברת מאי-קשת שירותים רפואיים בע"מ (בפירוק) (להלן-החברה או החברה בפירוק), לפיה נדחתה תביעת החוב שהגיש המערער על פי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן- חוק הביטוח הלאומי), בטוענו כי היה "עובד" בחברה בתקופה מ-1.10.02 עד 22.12.04.

השתלשלות ההליכים

2.         ביום 4.5.05 ניתן צו לפירוק החברה (פש"ר 197/05) והכונס הרשמי מונה כמפרקה הזמני. ביום 28.5.06 מונה עו"ד רפי לוי כמפרק קבוע של החברה. 

3.         המערער הגיש למפרק תביעת חוב לתשלום חוב שכר עבודה/פיצויי פיטורים בגין התקופה מ- 1.10.02 ועד 22.12.04 שבה, לטענתו, היה עובד בחברה כרופא שיניים. תביעת החוב הועמדה על סך 58,655 ש"ח והיא מורכבת מחוב שכר עבודה, פדיון חופשה, דמי הבראה, ביגוד, פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקמת.

לתביעת החוב צירף המערער, בין היתר, תצהיר אודות העובדות הרלוונטיות המבססות לשיטתו את הטענה כי התקיימו יחסי עובד-מעביד בינו לבין החברה; המערער הצהיר כי עבד בחברה מיום 1.10.02 ועד ליום 22.12.04 כרופא שיניים וכי בחצי השנה האחרונה לעבודה שימש כמנהל רפואי של המרפאה. לגרסתו, אין בידיו הסכם חתום בינו לבין הבעלים של החברה, אך מדובר בסיכום בעל פה ביניהם, לפיו יקבל 35% מסך התקבולים בגין הטיפולים שיבצע עבור החברה. המערער הצהיר כי לא קיבל תלושי שכר מהחברה וכי השכר שולם לו כנגד חשבוניות מס שהנפיק. המערער הצהיר עוד כי עבד במשרדי החברה בחדרה כעובד בכיר, קיבל הוראות מבעלי המניות של החברה וכי היה אחראי על צוות רפואי המורכב מארבעה רופאים.

4.         בהחלטה מיום 9.1.12, דחה המפרק את תביעת החוב וקבע כי המערער לא הרים את הנטל להוכיח קיומם של יחסי עובד- מעביד בינו לבין החברה; המפרק נימק זאת בכך כי המערער לא קיבל תלושי שכר מהחברה בגין עבודתו, לא שולמו על ידו ולא על ידי החברה דמי המוסד לביטוח לאומי וכי המערער הנפיק לחברה חשבוניות מס לאורך כל תקופת העסקתו. הנפקת החשבוניות מהווה חזקה לאי קיומם של יחסי-מעביד והמערער לא הרים את הנטל המוטל עליו לסתור חזקה  זו. לדעת המפרק, המערער הועסק על ידי החברה כספק שירותים עצמאי ואינו זכאי להיפרע מהמוסד לביטוח לאומי בהליך של חדלות פירעון. מהתמורה ששולמה למערער לא נוכו דמי ביטוח לאומי, דמי ביטוח בריאות ושאר ניכויים שמקובל לנכות משכרו של עובד.

על החלטה זו מוגש הערעור שבפני. 

טענות המערער:

5.         המערער מבקש לקבוע כי היה עובד של החברה לכל דבר ועניין ולהורות למפרק לאשר את תביעת החוב על כל רכיביה. המערער פירט בערעורו את העובדות המבססות לשיטתו את קיומם של יחסי עובד - מעביד בינו לבין החברה בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקת בתי הדין לעבודה לקביעת קיומם של יחסים אלה;

6.         בנוסף למה שהצהיר בתצהירים שצירף לתביעת החוב, מוסיף המערער בערעור כי במסגרת תפקידו כמנהלה הכללי של החברה הוא היה אחראי על צוות הרופאים של המרפאה, עבר על כל תיקי המטופלים שטופלו במרפאה, אישר את הבדיקות שבוצעו, היה חתום על כל הטפסים ובקשות האישורים לטיפול, היה אחראי על המרפאה מול משרד הבריאות והמרפאה נרשמה במשרד הבריאות תחת שמו ותוארו. לעניין המטופלים, ציין המערער כי טיפל גם במטופלים אשר הופנו על ידי חברות ביטוח כי המרפאה נכללה ברשימת המרפאות של חברות אלו.

המערער הוסיף כי במסגרת עבודתו בחברה עבד אך ורק במרפאה של החברה שהיתה בחדרה, בחדר טיפולים אשר הוקצה לו על ידה מבלי לשלם דמי שכירות כלשהם. עוד הוסיף כי עבד עם סייעות, מזכירה רפואית, מנהלת אדמיניסטרטיבית ומנהל שיווק אשר נבחרו והועסקו על ידי החברה כעובדים מן המניין של החברה. גם החומרים והכלים בהם השתמש במסגרת עבודתו בחברה סופקו לו ל ידי החברה ונקנו מספקים שנבחרו על ידה בלבד. כך גם, ציין המערער, המעבדות אליהן שלח את המדידות במסגרת הטיפולים השיקומיים שביצע נבחרו אך ורק  על ידי החברה מבלי להעניק לו את זכות הבחירה לגביהן.      

המערער טוען עוד כי חוייב לעבוד בהתאם למחירון שנקבע על ידי החברה בגין הטיפולים שביצע במרפאה ולא יכול היה לקבוע מחירים על דעת עצמו וכי את מרשמי התרופות, מכתבי הפניה וסיכומי טיפול, הוציא ממחשבי החברה ונשאו בראשם את הלוגו של החברה.

המערער טוען כי החברה עצמה ראתה בו כעובד בהגשת תביעתה בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, בינואר 2005, נגדו יחד עם 3 נתבעים נוספים. בתביעה נטען שהנתבעים עבדו במרפאה (שניים מתוכם רופאים) וכי נטלו מהמרפאה תיקים רפואיים של המטופלים והפסיקו במפתיע את עבודתם במרפאה (עב' 76/05).

תגובת המפרק:

7.         בתגובתו לערעור חוזר המפרק על נימוקי החלטתו ומוסיף, כי המערער לא פנה בשלב כלשהו לחברה בטרם פירוקה בדרישה לתשלום זכויותיו כעובד (חופשה, מחלה, הבראה, ביגוד וכו'); המערער קיבל תמורה גבוהה עבור מתן שירותיו והביע הסכמתו למתכונת העסקה כקבלן עצמאי; המערער לא היווה חלק מהמערך הארגוני של החברה שכן לא העניק שירותים בהיקף עבודה מלא, לא דיווח על היעדרות, לא נוהל מעקב מסודר על נוכחותו במקום העבודה והשאלה איזה עבודה תבוצע ומתי הייתה נתונה לשיקול דעתו.

לשיטת המפרק, היוזמה לסיום ההתקשרות בין הצדדים היתה של המערער, כאשר  החליט לחבור לעובדים נוספים בחברה ולפתוח מרפאה מתחרה והמערער לא קיבל מהחברה מכתב פיטורין או מכתב כלשהו אודות סיום מתן שירותים לחברה.

תגובת המוסד לביטוח לאומי:  

8.         המוסד לביטוח לאומי (להלן- המל"ל) מצטרף לעמדת המפרק ולנימוקיו ומוסיף כי מהחשבוניות שצורפו לערעור עולה כי לא היה רצף בהעסקתו והסכומים לא היו עקביים. שני אלו מעידים על היות המערער קבלן עצמאי הנותן שירותים.